תחרות דימויים ספורטיבים לקוראים!
העיתון בו אני כותב, ישראל היום, השיק תחרות די חביבה. תחרות סיפורים מאד קצרים – כלומר כאלו שיכולים להכנס בהודעת SMS אחת. ישפוט: יורם קניוק. קוונים: אין. עורך המדור הספרותי עומר לחמנוביץ', שהוא גם עורך ספורט ואוהד סלטיקס, יפרסם סיפורים נבחרים בעיתון.
מה שמביא אותי גם כן להשיק כאן ועכשיו תחרות ספרותית! וחסר למי שלא משתתף!
התחרות היא בנושא שאני חושב שהוא המרכז של כתיבת ספורט טובה – יצירת עולם דימויים מודרני. למה אני מתכוון? כשעיתונאי ספורט אומר על מישהו שהוא עקשן כפרד או מהיר כאיילה – אלו דימויים ישנים מעולם החי אליו בעצם איננו נחשפים. זה מצחיק, כי כשאומרים מדי פעם על קבוצה שהם "נלחמו כאריות" אני תמיד חושב על כך שבתכניות התעודה בנשיונל ג'אוגרפיק האריות בדרך כלל מנמנמים בשמש.
בתחרות אתם מתבקשים לתאר ספורטאי מבצע פעולה במשחק, בדימוי מודרני. והיא בנויה סביב השלמת המשפט הבא על שחקן או שחקנים שמחכה או מחכים לכדור, או לעימות, או להתפתחות אחרת.
המשפט יהיה בנוי כך:
“ושם חיכה לו" + שם שחקן + תיאור עם דימוי מודרני.
לדוגמא, משהו שהשתמשתי בו פעם:
"ושם חיכה לו רוד ואן ניסטלרוי, עם תספורת ונחישות של מתווך דירות".
ודוגמא אחרת:
“ושם חיכה פרנצ'סקו טוטי, בלתי צפוי כחשבון אשראי".
ולבסוף:
“ושם חיכתה הגנת ארסנל, עקבית ויציבה כממשלה ישראלית"
אין פרסים. השתתפות חובה. מותר לשלוח כמה שרוצים. התוצאות בעוד שבוע. וחוץ מזה אני מתכוון לגנוב חלק מהרעיונות המקוריים יותר שיעלו פה.
11 במאי, 2009 בשעה 18:23
זה מוגבל רק לכדורגל? אני לא יכולה לכתוב משפט כמו "הכדור עף לצדו השמאלי של השדה (מגרש) ושם חיכה לו "?
11 במאי, 2009 בשעה 18:26
אוי. שכחתי שאי אפשר לכתוב כלום בסוגריים משולשים. התכוונתי ל"הכדור עף לצדו השמאלי של השדה ושם חיכה לו (שם שחקן)(דימוי)".
11 במאי, 2009 בשעה 18:32
מיכלי – התחרות אינה מוגבלת לכדורגל או אפילו לציפיה לכדור. אפשר לחכות למתחרה ברבע הגמר. או לכדור בייסבול.
11 במאי, 2009 בשעה 18:36
ושם חיכה לו ברבה טוב עדיף מלרוץ
11 במאי, 2009 בשעה 18:41
ושם חיכתה לו ההגנה של דטרויט, אלגנטית כמו ריברי ביום היוולדו
11 במאי, 2009 בשעה 18:45
ושם חיכה לו פלטשר עם תיקול של קפטן אירי.
ושם נעלם לו מסי עם אנמיות של סטייק מוכן מראש.
ושם בעט לו דני אלבס עם דיוק של ברוקר מוול סטריט.
ושם בכה לו ג'ון טרי, עצוב כמו בלוויה של עצמו.
באיסטנבול התגלתה הגנת מילאן, יציבה כמו הרייטינג של ערוץ 10.
ושם נחשף הבלוף של ריאל מדריד, והיא קונטנדרית כמו מכבי נתניה
11 במאי, 2009 בשעה 18:46
ושם חיכה לו ברבטוב, גבוה ושליו כמו ארט גרפונקל על ריטלין
11 במאי, 2009 בשעה 18:53
האאלנד רץ אל הכדור, ושם חיכה לו רוי קין בלתי נמנע ואגרסיבי כמו מוכר ישראלי בסוף מדרגות נעות.
11 במאי, 2009 בשעה 19:00
ושם חיכה לו רונאלדיניו, עם חיוך של אורתודנט שרונאלדיניו נכנס אליו לקליניקה
11 במאי, 2009 בשעה 19:03
ושם חיכה לו ארייאן רובן, מחזיק בכדור כמו ח"כ מקדימה.
11 במאי, 2009 בשעה 19:05
סליחה, אתקן:
ושם חיכה לו ארייאן רובן, מחזיק בכדור, כמו היה תיק של ח"כ מקדימה בממשלת נתניהו.
11 במאי, 2009 בשעה 19:18
ושם חיכה לו יחיאל אבן צור עם ליטוף של קיר בטון
11 במאי, 2009 בשעה 19:19
ושם חיכה לכדור אלי בן אמו עם יכולת דיוק של מנוע 12 שסתומים גרמני
11 במאי, 2009 בשעה 19:20
ושם חיכה לו דניס רודמן, מפחיד ומבלבל כמו מודעת אבל עם השם שלך
11 במאי, 2009 בשעה 19:24
ושם הגיח לו דל פיירו במהירות של צב צולע
11 במאי, 2009 בשעה 19:25
אני רואה את כל המהלכים ומשווה לנגד עיני את האיצטדיון המלא והסוער כמו בלוג מסויים ביום גמר ליגת האלופות.
רונאלדו חותך את מרכז ההגנה כמו מוכר אבטיחים בשוק, מנפנף מעליו את המגינים משל היו עשן ברביקיו בפארק הירקון.
והנה הקהל מביט בפליאה כמו היה בוני גינצבורג בתחילת מהדורה,
והכדור נושק לרשת ממש כמו שר אחד (ואולי יותר)
11 במאי, 2009 בשעה 19:25
ואז הוא החל במסע רכש צנוע כמו מסיבה של ארקדי גיידמאק
11 במאי, 2009 בשעה 19:27
או שהכדור חדר לרשת כמו אחד ששמע שהשכן "ביקר" את אישתו אתמול וניגש אליו לבדוק את העניין
11 במאי, 2009 בשעה 19:35
ושם חיכה לו השופט הנורבגי מצ'לסי-בארסה, מוסרי פחות ממפלגה חרדית
ושם חיכה לו נדב יעקובי, צועק יותר חזק מגידי גוב באלבום "דרך ארץ"
ושם חיכה לו ג'י סונג פארק, אנרגטי יותר מפואד בן אליעזר במזנון אכול כפי יכולתך
קבוצה X שיחקה בונקר מכוער יותר מסוזן בויל
ההגנה של ארסנל פחות יציבה מכלכלת איסלנד
הכדורגל של ברצלונה יותר סקסי מסקרלט ג'והנסן (לצורך דימוי בלבד, אין דבר יותר סקסי מסקרלט)
ושם חיכה לו דימיטאר ברבאטוב, איטי יותר מבניית הרכבת התחתית בתל אביב
ושם חיכה לו ריו פרדיננד, יציב יותר משלטונה של משפת קסטרו בקובה
11 במאי, 2009 בשעה 19:35
ההגנה במהלך האחרון היתה אגרסיבית כמו יוצאי ממר"מ שמתווכחים על על שחמט
11 במאי, 2009 בשעה 19:46
המשחק נגמר והעורך חשב איך נכתוב קונטרה לתצוגת הכדורגל המהנה ושם חיכה לו אבי רצון אינטלגנטי כמעט כמו קריסטיאן ויירי (או אלון מיזרחי)!
11 במאי, 2009 בשעה 19:52
המשחק נגמר הארכה שוחקה נשארה רק בעיטת אחת להכרעה המאמן הסתכל אחור ושם חיכה לו אלסנדרו דל פיירו, כווינר כמו שרק שמעון פרס יכול להיות.
11 במאי, 2009 בשעה 20:04
היא כל כך נבהלה ממבטו של הרוצח, מבט של רוברט הורי במשחק מספר 7
11 במאי, 2009 בשעה 20:04
ושם היה לפני רגע כריסטאנו רונלדו……..ועכשיו הוא כבר מחבק את רוני
11 במאי, 2009 בשעה 20:28
המערך ההתקפי היה מקושר כמו אברהם גרנט, כל זאת כשהמערך ההגנתי היה מעודן כמו אשתו
11 במאי, 2009 בשעה 20:36
זו הפעם הראשונה שאני מגיב, פה אז רציתי קודם כל להגיד שאפו על הבלוג, רונן. זהו אתר הספורט המועדף עליי.
" ומנגד ראתה ארסנל את הגמר, מפתה כמו נערה יפנית עם גשר על השיניים ובלתי מושג באותה מידה "
11 במאי, 2009 בשעה 20:39
קו ההגנה של ארסנל היה בלתי חדיר, ממש כמו קו מז'ינו.
הגנת באר שבע חיכתה לברצלונה, ממש כמו חיל הפרשים הפולני
11 במאי, 2009 בשעה 20:42
ושם חיכה לכדור רוני,כמו שרק המחכה לאהובתו.
ושם חיכה לו רוני,כמו חזיר בר נוטף ריר לפני ניגוח החומה.
ושם חיכה לו קרליטו,כסמוראי לפני שיסוף הגרון.
ושם חיכה לו קינו, כמשאלת מוות אחרונה.
ושם חיכה לכדור ראול,מילר, רוסי-כצללית בלתי נראית.
ושם חיכה לו נימני,מתפתל בדשא כמו נחש ארסי.
ושם חיכה לכדור שארפ, מספרי הלוטו בידו.
ושם חיכה ג'ורדן ואמר "ויהי היום השמיני".
11 במאי, 2009 בשעה 20:46
הקפטן הניף את הגביע וצהל כמו חבורת זונות שזה עתה ראו את רונאלדו יוצא מהפרארי שחנתה לידן.
11 במאי, 2009 בשעה 20:51
ושם חיכה לו רוי קין, עם אוגדן טפסי אובדן כושר עבודה
ושם חיכה לו וואנג ג'יין מין אוחז בידיו את הכדור כמו אוחז במפתח למעמדה של טייוואן מכורתו בעולם
ושם חיכה לו קארל מלון, כמעין פרודו בגינס שחש כבר את הטבעת מונחת בכיסו, אך נותר רק עם כמיהה להיות יכול לענוד אותה.
ושם חיכה לו איתי אריכא, עם פרצוף שאומר "ברוך הבא למועדון מקבלי ההזדמנויות בזמן ובמקום הכי לא נכונים"
ושם חיכה לו רפאל ואן דר וארט כהתגלמותם הגשמית של רגשות חרטה לאחר קניית חפץ יקר ולא שימושי
11 במאי, 2009 בשעה 21:08
ושם חיכה לו יוגי ברה, או היה זה חלום?
ושם חיכה לו ביירון ראסל, וחיכה וחיכה, אבל השריקה לא באה.
11 במאי, 2009 בשעה 21:08
ושם בדקה -93 חיכה פטר צ'ך, כמי שהתקלח בחמישה סבונים ריחניים ואז התנגב במגבת מרוחה בחרא
11 במאי, 2009 בשעה 21:13
ושם חיכה קובי בראיינט, כמו אחד שלא סיפרו לו שיש דבר כזה ספורט קבוצתי
11 במאי, 2009 בשעה 21:16
Beyond the horizon waited the prospect of apponting Alan Hansen as manager, enticing as a Peter Birdsley's smile.
11 במאי, 2009 בשעה 21:18
ושם חיכה לו סול קמפבל, מוכן ומזומן לחדור מבעד לקו הנבדל שלו
ושם חיכה לו טום הנינג אוברבו, החלטי וצודק כמו עופרת יצוקה
ושם חיכה לו קרלו אנצ'לוטי, ממשלת בובות של איש אחד
ושם חיכתה לו אלנה איסנבייבה, המוט מוטל בידיה ככלי פולחן פאלי
ושם חיכה לו יוסי אבוקסיס, עם תיקול נקי כמו שפעת חזירים
11 במאי, 2009 בשעה 21:18
"ושם חיכה לו פיטר שמייכל, בלתי מתפשר כמו פקח עירוני בזמן כתיבת דו"ח חניה, ובלתי עציר כמו חירבון רטוב אחרי שוקו מקולקל."
11 במאי, 2009 בשעה 21:21
"ושם חיכה לו קו החוץ, אך פיני בלילי פשוט המשיך במרוצתו עם הכדור".
11 במאי, 2009 בשעה 21:21
ושם חיכה לו לוקה טוני, מפתיע יותר מפקיד מס הכנסה עם פקודת פינוי
11 במאי, 2009 בשעה 21:22
"ושם חיכה לו פרצופו המדושן של איל ברקוביץ', כמו כדור הארץ שנייה לפני שהושמד בכדי לפנות דרך למעקף בין-חללי."
11 במאי, 2009 בשעה 21:24
האצטדיון רעש ושקט בו בזמן בדיוק כמו נאום של באראק אובאמה
11 במאי, 2009 בשעה 21:27
"ושם חיכתה לפול רובינסון תלולית קטנה בדשא, מפתיעה ומעוררת חלחלה כמו חניה ריקה בה החנית את הרכב שלך."
11 במאי, 2009 בשעה 21:37
ושם חיכתה לו לימור ליבנת. WTF?!?
11 במאי, 2009 בשעה 21:37
"ושם חיכה לו כר הדשא, מפתה ומזמין כסטודנטית הונגרייה אשר יודעת רק שתי מילים באנגלית – "לא" ו-"fuck" – ואשר לעולם איננה משתמשת ב'לא', ודרוגבה כהרגלו נכנע מייד ונצמד אליו בתשוקה."
11 במאי, 2009 בשעה 21:38
ושם חיכה לו אלסנדרו דל פיירו, חלקלק ושקט כמו סיבוב עם פורשה
11 במאי, 2009 בשעה 21:38
את הכדור קיבל פרננדו טורס, חד ומסוכן כמו פרנדדו טורס עצמו.
11 במאי, 2009 בשעה 21:39
ושם חיכה לו רפאל נדאל, שרירי ומחושל עם מבט של קניבל
ושם חיכה לו ויין רוני מחונך ומנומס כמו אטילה ההוני
ושם חיכה לו רוי קין, או בעצם אמור מעתה רוי (ס)כין
ושם חיכתה לו שרת הספורט, נאמנה לתפקידה כמו שיח' סעודי לארבע נשותיו
ושם חיכה לו אפי בירנבאום, ממתין לסופו כמו כבש אבוד בדרכו לקצב
ושם חיכה לו אנדרס אינייסטה, מדוייק מסרגל מידות ויעיל מפקיד גרמני
ושם חיכתה לו ליגת העל, צבעונית כמו דרור קשטן ומפתה כמו ג. יפית
11 במאי, 2009 בשעה 21:39
ושם חיכה לו נאדל, מהיר, חזק וחמקמק כמו צל שחור ביום גשום,
והאלוף הבלתי מנוצח נפל ומעד בפני הכוח כמו פוליטקאי מצוי
11 במאי, 2009 בשעה 21:41
גיל (46) עד כאן, הפקיד הגרמני לא יעיל הוא מעצבן. מה שכן כמו סרגל אטומי
11 במאי, 2009 בשעה 21:41
ושם חיכה לו פטר שמייכל, מלבב כמו פקיד שומה
11 במאי, 2009 בשעה 21:44
במרכז חיכה לו קאריק, נחוש כמו נציג שימור
11 במאי, 2009 בשעה 21:48
"לאחר שהבין גארנט כי בשל פציעתו יחמיץ את הפלייאוף, היה עצוב כמו האחראי על הרייטינג של המשחק המרכזי בערוץ 10 כאשר הוא בא לתת דו"ח על כך לבוס שלו"
11 במאי, 2009 בשעה 21:50
ושם בקצה הספסל חיכה לו הסוכן הותיק סולשיאר כמו קסטת הוידאו עליה מוקלט סרט הפורנו האהוב והישן, שיתן לך תמיד בדיוק מה שאתה צריך ממנו…
11 במאי, 2009 בשעה 21:56
"לאחר שאינזאגי נתפס בנבדל הוא היה עצבני כמו גאידמק בזמן סיכום העונה של בית"ר לעומת הציפיות"
11 במאי, 2009 בשעה 22:08
ואז, קנו סאסי את יונה ,גם את הפועל קטמון.
11 במאי, 2009 בשעה 22:35
ושם חיכה לו נדאל. חבל
11 במאי, 2009 בשעה 22:37
ואז חיכה לו מישל פלאטיני עם חיוך יודע-סוד של משבץ השופטים של אליפות השכונות.
(54, הזכרת לי את אסף אשתר מימי הקומדי-סטור).
11 במאי, 2009 בשעה 22:39
באגף, מבטו נחוש, אוזניו כמו מסמנות את העתיד לבוא, רץ אילן בכר, ומשם הגביה, מדוייק כמו וסת של נרקומנית.
11 במאי, 2009 בשעה 22:42
השעון חישב את קיצו לאחר, כשמאיר טפירו החל לכדרר, ואז, השתעל ככורה פחם המתכונן לשיר אריה.
11 במאי, 2009 בשעה 22:46
אשך תמיר המקורי – אתה רציני? מישהו תפס לך פעם את הכינוי הזה?
11 במאי, 2009 בשעה 22:52
ושם חיכה לו קובי בריאנט, קבוצתי כמו שחקן טניס.
11 במאי, 2009 בשעה 23:01
כדאי להזעיק את אבי מלר לכאן כי התחרות לא מצליחה עדיין להמריא אל מחוזות מוספי הספורט של שנות ה-80.
לסיפור הקצר שמיד תקראו (ואף תתמוגגו ממנו) אין כנראה קשר לספורט אבל למי אכפת ?
ארוחת-הערב / אאוגוסטו מונטרוסו
חלמתי חלום. היינו בפאריס בקונגרס הסופרים העולמי. אחרי המושב האחרון, ב-5 ביוני, הזמין אותנו אלפרדו בְּרַיס אֶצֶ'ניקֶה לארוחת ערב בדירתו שברחוב אַמְיוֹ, מספר 8א', קומה שנייה משמאל – את חוּליו רָמון ריבֵּירוֹ, את מיגֶל רוֹחַס-מיקְס, את פרנץ קפקא, את ברברה ג'ייקובס ואותי. כמו בכל עיר גדולה, בפאריס יש רחובות שקשה לאתרם, אבל את אָמיוֹ אפשר למצוא בקלות אם נוסעים במטרו ויורדים בתחנת מוֹנְז' ואחר-כך מחפשים מישהו שיֵדע איפה רחוב אַמְיוֹ.
בעשר בלילה, עדיין לפני שקיעת השמש, כבר היינו שם כולנו, חוץ מפרנץ, שאמר מראש שלפני שיגיע ילך להביא צב שרצה להעניק לי לזכר המהירות שבה התארגן הקונגרס.
בערך באחת-עשרה ורבע הוא טילפן להודיע שהוא נמצא בתחנת סן ז'רמן דה פְּרֶה ושאל אם מוֹנְז' זה לכיוון פּורט ד'אוֹבֶּרוִיליֶה או מֶרי ד'איוְרי, אבל הוסיף שבמחשבה שניה אולי מוטב שייקח מונית. בחצות התקשר שוב להודיע שכבר יצא ממונז', אבל קודם פנה ליציאה הלא-נכונה ונאלץ לעלות תשעים-ושלוש מדרגות רק כדי לגלות ששערי הברזל המתקפלים, הפונים לרחוב נָוָר סגורים מאז שמונה-ושלושים, אבל חזר על עקבותיו ועלה במדרגות החשמליות והוא בדרך אלינו עם הצב, שברגע זה הוא משקה אותו מים בבית-קפה, במרחק שלושה רחובות מאיתנו. אנחנו שתינו יין, ויסקי, קוקה קולה ופֶּרייה.
באחת טילפן להתנצל ולהסביר שצילצל במספר 8 ואיש לא פתח לו, שהוא מדבר מטלפון במרחק בלוק אחד, ושהבין כי מספר הבית אינו 8 אלא 8א'.
בשתיים נשמע צלצול בדלת. שכנו של בְּרַיס, שגר באותה קומה שנייה, מימין, לא משמאל, אמר בחלוק ובדאגה מסוימת שלפני רגעים אחדים צילצל אדון אחד שוב ושוב בדלת דירתו, וכשפתח לו לבסוף – האדון הזה, שהצטער בוודאי על הטעות ועל שהעיר אותו משנתו, המציא סיפור כאילו מחכה לו צב ברחוב והוא הולך להביא אותו – האם אנחנו מכירים אותו ?
11 במאי, 2009 בשעה 23:02
על הקו עמד כריס ווטסון, וכל הקהל מחכה ושואל: יקפוץ או לא יקפוץ?
11 במאי, 2009 בשעה 23:13
למה למחוק למה? השקעתי 3 דקות מזוינות מהחיים שלי בכתיבה
11 במאי, 2009 בשעה 23:15
ושם חיכה לו אנלקה, מריר כטוקבקיסט שמגיב אחר הקדימו
11 במאי, 2009 בשעה 23:17
הרשליקוביץ – הצנזורה על גסויות אכזרית כאן
11 במאי, 2009 בשעה 23:20
מה זה גסויות? בחייך, כולה טריבונה וירטואלית של עורכי דין וכמה רופאים מפצחי גרעינים ויורקי קליפות על הרצפה. לא צריך להתרגש יותר מדי מקללות. רצית יצירתיות, קיבלת. אדם ליברלי כמוך לא מתאים לו למחוק דעות. לכלכת באמת
11 במאי, 2009 בשעה 23:23
הרשליקוביץ'- מה לי וליברליזם? אני אוהד יונייטד דוגמטי וחשוך
11 במאי, 2009 בשעה 23:24
עורך הדין צעד במסדרנות אל עבר הויטרינה, ושם חיכתה לו צלחת האליפות,מפתיעה כסרטן ריאות אצל מעשן כבד.
שחקן הציר המקשיש ניסה בפעם האחרונה להתרומם לטבעת, אך שם חיכה לו, וחיוך זדוני על פניו, העתיד.
11 במאי, 2009 בשעה 23:31
ברחבה חיכה לו דירק קאוט, מטפל בכדור בעדינות של נושאת מטוסים.
או
באגף חיכה לו X פנוי כמו ירושלים ביום בו מבקר בה בנדיקטוס הXIV
11 במאי, 2009 בשעה 23:42
ואז חיכה השבט והדורפן דירפן הגיגיו ויתפעל השבט וישב ויטקבק, הנה עוד לילה לבן
11 במאי, 2009 בשעה 23:50
פליפה מאסה\קימי רייקונן -
"ושם חיכתה לו פרארי אדומה , אך מחוסרת דפיוזר מפוצל."
11 במאי, 2009 בשעה 23:58
- ושם חיכה לו דרור קשטן, עם שמחת חיים של אבי ביטר בשירו "שרפה לי את הלב"
- ושם חיכה לו לירן שטראובר, שקט כמו יולדת ללא אפידורל
12 במאי, 2009 בשעה 0:01
אור
איש טוב היה פלצ'ר ויחכה לפסיקה אך הפקיד הפקיר אותו לאור זרקורי הרומי, וירים הקילטו והקשת אל הקיר. ויען הסר והמשיך הצבא אדום כמנהגו כי אין מסתכלים לאחור
חושך
ותחכה האם במושבה והחצוצרה נדמה, ותרעד הטריבונה אל יהיה עוד על? הלאומית בפתח? יש תקוה?
12 במאי, 2009 בשעה 0:07
ושם חיכה לו יגאל אנטבי, מדוייק כמו שאקיל אוניל ביום רע מהעונשין
12 במאי, 2009 בשעה 0:08
ושם חיכה לו גארי נוויל אפור כמו לוח השידורים של רשת ויציב כמו הרייטינג של ארץ נהדרת
12 במאי, 2009 בשעה 0:12
ושם חיכתה לו ההרמה של דני אלבס מדויקת כמו טכנאי הכבלים שהבטיח שיבוא בין עשר לשתיים
12 במאי, 2009 בשעה 0:14
ושם רץ לו דימיטאר ברבאטוב, אנרגטי כמו רגל קרושה
צעירי היונייטד תלו עיניהם בהערצה בדימיטאר ברבאטוב שנגש לבעוט את הפנדל, ושם חיכתה לו רוח במהירות 20 קמ"ש שעצרה את כל תנופת הכדור
12 במאי, 2009 בשעה 0:31
ושם חיכה לו ווין רוני, יפה לכדי כיעור.
ושם חיכה לו חלוץ החוד, כמו נערה עובדת בצומת שומם.
ושם התרוצץ לו קרלוס טבז, כמו דרקון קומודו בין עדרי הצבאים.
12 במאי, 2009 בשעה 0:34
ושם חיכה לו קאנטונה כמו…סליחה, קאנטונה לא מחכה לשום דבר ולשום אדם.
אג – זה על שם אג מהסדרה שהיתה לפני שנים בטלויזיה על עורכי דין בריטים צעירים?
12 במאי, 2009 בשעה 0:39
לותר מתיאוס ישב בספסל ובליבו מתכנן את הנפת הגביע, ושם חיכה לו מספר 20 כמו רוצח עם פני תינוק שאומר "יש לי תוכניות אחרות בשבילך"
12 במאי, 2009 בשעה 0:46
55- אדיר !
12 במאי, 2009 בשעה 0:51
ושם חיכה לו פאביו קנאברו בשמירה הדוקה כמו זונה וייטנאמית
ושם חיכה לו פאבל נדבד מקומט אך אנרגטי כמו איגי פופ
ושם חיכה דני גיבס, קר רוח כפויקה בל"ג בעומר
ושם חיכה לו יוני ארליך,עזוב כאם חד הורית שילדה ברח מהבית
ושם חיכתה לו ההגנה של ריאל,מחוררת כאשת הפיצ'יצ'י
ושם חיכה לו גורדון סטראכן ,מובן וברור כמו זוג דובי קואלה מיוחמים
ושם חיכה לו אמיל האסקי,עדין כמו ספר צבאי
12 במאי, 2009 בשעה 0:52
עכביש מברך את ההחלטה להפריט את הקיבוץ…
12 במאי, 2009 בשעה 1:04
ושם חיכה לו ביג בייבי דייויס, לוטש עיניים כמו ילד שחור מלואיזיאנה שמריח את ההמבורגר על האש
12 במאי, 2009 בשעה 1:05
אנדרסון ירה כדור אדיר במטרה להכניע את ויקטור ואלדז, ובד בבד גם להגשים חלום ישן, ושם, במרומי השורה ה- 80 מאחורי השער חיכה לו אוהד בן 60 של היונייטד אוסף את הכדור לחיכו וגם מגשים חלום ישן…
מסי היה בטוח שהוא השאיר את ווין רוני הרחק מאחור, ושם חיכה לו המפגש עם הדשא הלח, מוכיח לו עד כמה טעה…
12 במאי, 2009 בשעה 1:17
אני אחדד את זה ברשותכם (התחרות הזאת ממש תפסה אותי).
ושם חיכה לו בפינה ביג בייבי דייויס, מריח את הרגע מתקרב, כמו הילד שהיה בדיינר בלואיזיאנה – כשריח ההמבורגר משתלט על נחיריו.
(זה מקסימום גולש ל-שני אס.אם.אסים, לא בטוח, אבל הפלאפון חים מהעבודה…)
12 במאי, 2009 בשעה 1:26
ושם חיכתה לה וויגאן – כמו לקחת סוכריה מתינוק .
ושם חיכתה לה ארסנל , כנערת ליווי במשמרתה הראשונה
בדרך הבטוחה אל חיק האליפות .
ושם חיכה שיינפלד , והצ'ק מאייזנברג עוד לא הגיע .
ושם חיכה לו … weird al yankovich ( לאוהבי האקדח מת מצחוק ) , אממ.. frank , their not here for you
ושם חיכתה לה מדריד , כבירה משובחת שבאה בשישייה.
ושם חיכה לה מנחם , והיא כבר לא סקסית כבעבר .
ושם חיכתה לה ויסלה קרקוב … ואמיר פיי גוטמן ולהקתו
ושם חיכה לה לוזון , שם טבעת על אצבעה ואמר : כדורגל ישראלי יקר , זו רק התחלה של שותפות נפלאה.
ושם חיכה מתיאוס , כמנצח דגול ללא כלים לתזמורת .
ושם חיכה נוביצקי – כיואינג , רג'י ומאלון
ושם חיכה להם מראדונה – וחרטומי מצרים לא ידעו את נפשם עוד
ושם חיכתה לה רודה – ועלה עליה סנחריב ( assyria )
ושם חיכתה השבת – עד שבאה אלונה ברקת
ושם חיכה לו דרוגבה , שבחר להחזיר באותה מטבע
ושם חיכה רון קופמן , עם תיאבון בריא לדבר על ספורט חולה
ושם חיכתה אורנה אוסטפלד , והקללות לא איחרו לבוא
ושם חיכה שלמה שרף , כי צריך מישהו שיפרגן
ושם חיכה אריאל שיימן , במסדרונות ההתאחדות
ושם חיכה אייל ברקוביץ' , כי גימיק זה לא מילה גסה
ושם חיכו השיקאגו קאבס , לפחות בעברית הם בדרך לאליפות
ושם חיכה ברק אובאמה , מיליארד וחצי מוסלמים can't be wrong
12 במאי, 2009 בשעה 1:32
ושם הולך לו ברבאטוב – והזמן עוצר מלכת
כמו לראות את הקייזר בימיו הגדולים
12 במאי, 2009 בשעה 1:32
דינוזאור אתה גדול.
ושם חיכה לו מוטי קקון, אך הכדור לא הגיע.
ושם חיכה לשחקניו לארי בירד, אך נרדם בטיים-אאוט.
ושם חיכתה הפרידה הרשמית לברט. וחיכתה. וחיכתה. ולנצח תחכה.
ושם חיכה לשלוש לפנות בוקר. או אז יתחיל הבייסבול.
take me out to the ball game
12 במאי, 2009 בשעה 1:34
איפה זוהיר בהלול כשצריך אותו… או לפחות ההוא עם הבלמים הסקוטים בלי השיניים…
12 במאי, 2009 בשעה 2:33
הפועל חשבו שהם באים לשחק עם הבחורה הקלה ביותר בסביבה. למרבה הפדיחה, לא רק שסכנין לא פתחה רגליים, אלא אפילו (אולי) גרמה להם לגמור בחוץ.
12 במאי, 2009 בשעה 2:37
סמרטוטו המטונף של פועל הניקיון של הקאזינו נע על גבי המזרון לעבר מרכז הזירה, שם המתינה לו פיסה מאוזנו של אוונדר הוליפילד, מצחינה מהבל פה וחסרת צורה, כפגר של מסטיק תות שדה במאפרה על שולחן משרדו של המנג'ר באולד טראפורד
12 במאי, 2009 בשעה 2:37
ושם חיכה דניאל אלבס, ונאמר אמן, אמן! (אני)
ושם חיכה דניאל אלבס, השחקן הכי טוב בעולם שמשחק מגן ימני. (שגיא כהן)
12 במאי, 2009 בשעה 2:59
89 בן , צריך לעשות איזה קריקטורה
בין take me out to the ballgame האמריקאי לישראלי .
באמריקה זה פסטורלי , רגוע , משפחתי .
בישראל רואים חבורה של אסירים מאחורי סורג ובריח
עושים בלאגן וצועקים .
Michaly – הפועל כן יצאה עם הבחורה הכי קלה בשכונה ( תרתי משמע ) , והיא אחושילינג פתחה רגליים רק שהם אימפוטנטים ולא ידעו לנצל מצבים .
12 במאי, 2009 בשעה 3:07
הכדור נחבט אל השדה השמאלי ושם חיכה לו מני רמירז. או שלא.
12 במאי, 2009 בשעה 3:18
מקבלת את התיקון.לא ראיתי את המשחק והסתמכתי רק על התוצאה שלו.
12 במאי, 2009 בשעה 3:21
הכדור עף במהירות לפינה הרחוקה, אך (הכניסו שם של אאוטפילדר נחוש כלשהו) חיכה לו שם כרווקה מזדקנת המחכה לזר הנזרק בחתונה.
12 במאי, 2009 בשעה 3:24
לחיי גמירות בחוץ שכאלה- טהורות, שלוות וצודקות.
12 במאי, 2009 בשעה 3:49
ושם חיכה לו אנדרס אינייסטה , עם בטחון של לבקן שיצא מן האור אל הצל
ושם חיכה לה זינדין זידאן, כי מי עוד יכול לבוא לאסוף את אחותו בת ה-30 הביתה באמצע דייט?
12 במאי, 2009 בשעה 3:51
ואחרון להיום: כסופלה שהוצא מהתנור מוקדם מדי, כך הפועל נראו גבוהים ומבטיחים בדקה ה-18 וצנחו בעליבות דקה לאחר מכן.
12 במאי, 2009 בשעה 3:56
(למרות שסופלה אמור להיות מוכן ב-12 דקות)
12 במאי, 2009 בשעה 4:21
עצוב היה לראות את איקר קסיאס במחצית השניה באנפילד. הוא נראה אבוד. אבוד כמו ויין רוני בישיבה עם רואי החשבון שלו, כמו שון קמפ בנסותו להזכר בשמות ילדיו ודייגו מאראדונה בנסותו לחשב כמה הוא חייב לספק הסמים שלו, כמו אפי בירנבוים בישיבות בורד של מכבי ולוני הרציקוביץ' בשער 11, כאוהד בית"ר ירושלים בהפגנות יום האדמה, כדור ה"ספייס בויז", כאריק מוסאמבאני, כמסירה ללייאפ לטום צ'יימברס. אבוד, פשוט אבוד.
12 במאי, 2009 בשעה 4:26
[...] ישראל היום השיק תחרות סיפורים קצרים שיכולים להיכנס בהודעת SMS אחת. ומפעל הפיס הכריז על תחרות סיפורים משלו ב-140 תווים בלבד. אמנם שני מסכי סלולר אך גם המגבלה של טוויטר. ואין ערוץ טוויטר לתחרות. כמה לא מתקדם. [...]
12 במאי, 2009 בשעה 4:55
וכך ארסנן ונגר ממשיך לגדל ילדים כמו מייקל גק'סון
12 במאי, 2009 בשעה 4:57
זה אני האנונימי מ 104
12 במאי, 2009 בשעה 5:02
ושם המתין לו קין אם כרטיס אדי בידו.
12 במאי, 2009 בשעה 5:12
סופר פיפו חוגג את שערו בריצת אמוק כאילו מוניקה בלוצ'י מחכה לו ליד הקרן.
12 במאי, 2009 בשעה 5:39
ואיפה רון קופמן כשצריך אותו… זו המומחיות שלו
12 במאי, 2009 בשעה 6:14
סמנטוב,
אל יאוש, יש תקווה!
עיין במדור הספורט של "מלאבס" בשישי ותבין למה נפרק אותם.
12 במאי, 2009 בשעה 6:25
אבוקסיס ניגש לכדור ושם חיכה לו ג'מיל חאדר חודרני וחדור רוח קרב רק בחדרי חדרים של חדרה
…ושם חיכה לו קובי גנון עם גנים של גנגסטר וגינונים של גן חובה על גדות הגנגס
…ושם חיכה לו אלמוג חזן חזוי כחזון המציאות בחזית החיזבאללה
…ושם חיכה לו איתן טייב טוב מתבואה תובעת נזיקין מאיתני הטבע הטובעים
12 במאי, 2009 בשעה 6:37
ושם חיכה לו יגאל עמיר, לא עם כדור אחד, אלא עם שלושה.
12 במאי, 2009 בשעה 6:38
ושם חיכתה לו מרינה, ערומה, מכינה אותו למשחק מול נבחרת דנמרק.
12 במאי, 2009 בשעה 7:06
הגלים גבהו, הרוח שרקה כשרסיסי מלח מצליפים בעיניו, ושם על החוף המבטיח חיכתה לו ונשיקות לוהטות בשפתיה, לימור לבנת.
12 במאי, 2009 בשעה 7:38
בני ת'אמין (או לא) יש גם כאלה שלא גרים בקירבת אם המושבות כולי תקוה…
דינוזאור אתה באמת גדול.
בן קרעת אותי עם מוטי קקון אני חושב שהוא עדיין מחכה בוא נראה כשכדור סוף יכנס לרחבה אולי הוא עדיין שם :) או :(
12 במאי, 2009 בשעה 8:02
בהגנה חיכה לכדור פאולו מאלדיני, בלתי נגמר כמו תחרות האירוויזיון.
12 במאי, 2009 בשעה 8:10
ושם חיכה לו טום הנינג אוברבו,במבט של עופר מקסימוב כשחשב לעצמו "היי,אתי עובדת בבנק".
ושם חיכה לו דרוגבה, שמחה בנימוס כמו ריצ'רד פריור.
ושם חיכה לו מאטרצי,מציק כמו אבן בנעל.
ושם חיכה לתקשורת יעקב בוזגלו,לבוש ומגונן על ילדיו כמו ויקטור חסון.
ושם חיכה לו באטיגול,מגיע יום יום לעבודה כמו ג'נה ג'יימסון.
ושם חיכה לו רונאלדו,עקבי כמו אסי דיין.
ושם חיכה לו פאולו מאלדיני,כמו טוויסט שכולם בוכים שהוא ישן אך עדיין אוהבים את הטעם.
ושם חיכה לו קלארנס סיידורף כמו טורטית,שאתה לא יודע מה מיוחד בה אבל אתה יודע שהיא שונה מכל וופל אחר.(תכל'ס זה האגוזים)
12 במאי, 2009 בשעה 8:25
ושם חיכתה לו מנצ'סטר סיטי, יבשה ומשעממת כמו להקת אואזיס בעשור האחרון
ההפסד המתקרב של יונייטד בגמר ליגת האלופות צפוי יותר מהטמפרטורות בתל אביב באוגוסט
ומשהו שלא אני המצאתי, הרבה שדרים אנגליים אומרים על פנדלים ברורים "זה פנדל שגם סטיבי וונדר היה נותן".
12 במאי, 2009 בשעה 8:51
ושם חיכה לו מרק יוליאנו, מבולבל כסגן שר ממפלגת הגמלאים באולפן השקוף של ערוץ 24.
12 במאי, 2009 בשעה 8:53
אלסנדרו דל פיירו הרים את צווארונו, כולו אומר הוד והדר, עיניו החודרות הביטו נכוחה אל השער שם חיכה לו איקר קסיאס, תחתוניו רטובים כשל מתבגרת הצופה בזאק אפרון.
12 במאי, 2009 בשעה 9:05
זיגי (14) – בשבילי לקחת
אסף (59) – כן, האשך הימני (אני השמאלי)
12 במאי, 2009 בשעה 9:52
- ושם חיכה לו בקהאם, נאמן לסמל הקבוצה כמו שטייקון נאמן לציבור מחזיקי האג"ח שלו….
- ושם חיכה לו סטיבי ג'י נאמן לסמל הקבוצה כמו שטייקון נאמן לכספו.
- ושם חיכתה לו הגנת ארסנל אמינה ויציבה כמו וינדוס ויסטה…
12 במאי, 2009 בשעה 10:46
דורפן, עוד קוויזלינג בשרותכם: קרלוס טבס
12 במאי, 2009 בשעה 11:09
ושם חיכה באופוריה לילד בן ה7 ארסן ונגר, כמו מייקל ג'קסון
12 במאי, 2009 בשעה 11:37
הכדור נבעט לשער, התגלגל מבעד השוער ההמום וכמעט שנכנס בעצמו, לפחות עד שהסתער עליו דידייה דרוגבה, רודף תהילה כלימור לבנת על הפודיום באתונה, ודחק אותו פנימה. את מבטו של מיכאל באלאק, זועם כמו ג'ואי בארטון על קפאין, ניתן היה להרגיש למרחקים.
12 במאי, 2009 בשעה 11:40
ושם חיכו לו טבז ורוני, יפים כמו אלילים יוונים אחרי מפגש עם מתיתיהו החשמונאי.
12 במאי, 2009 בשעה 11:47
ושם, בקצה החושך של מנהרת המשחקים מול צ'לסי מחכה עומד ליאו מסי עם עתיד מבטיח כשל חתול רחוב…
12 במאי, 2009 בשעה 11:50
ושם, כגזע כרות, חסין מעייפות המתין לו ריו פרדיננד (שוב לאותו מסי).
12 במאי, 2009 בשעה 12:14
כדור הקרן הוגבה לרחבה, שם המתין לו דייויד ג'יימס, ראוי לתפקידו כאהוד אולמרט.
12 במאי, 2009 בשעה 13:00
ושם המתין לו גאזה, מכוער ושמן כמו בן דודי, שימי כהן.
12 במאי, 2009 בשעה 13:01
זיגי, מבחינתי לקחת את שלושת המקומות הראשונים. (7, 8, 14).
12 במאי, 2009 בשעה 13:08
וברחבה חיכה מכנס, אלגנטי כמו בונד המשחק בקאזינו.
12 במאי, 2009 בשעה 13:17
* ליאו מסי ניסה לחדור לרחבת היונייטד אבל שם חיכה לו ריו פרדיננד כמו שומר סף במועדון הפלאקה וסילק אותו מהמקום.
* …ואז דייגו מראדונה החל חותך בהגנה האנגלית בקלילות מדהימה, משל היה נהג פורשה בנתיבי איילון המתחמק מהמשטרה.
אחד לא קשור:
* אייל רן בתגובה לשיתופו של אמיר חדד בזוגות בדייויס: "הוא היה השחקן הבולט באימונים".
…המשך יבוא
12 במאי, 2009 בשעה 13:32
ושם חיכתה בני סכנין, עם חן של נערת ליווי מזקינה
ובערבות ווילס חיכה לו ריאן הקטן, עם עתיד של מצביא רומאי דגול.
ובסוף המשחק ירד מוריניו לחדר ההלבשה, ועל פניו מבט של מלצר בחתונה בוכארית.
ובאמיריות התגלה ארסן וונגר בערוותו, משולהב כמו מצעד 1 במאי בוושינגטון
הלייקרס משחקים כמו סרט של מנחם גולן
עלו יוסטון רוקטס, ושיחקו בהתלהבות של זיאולוג באיי גלאפגוס
לעומתם, שיחקה מכבי נתניה בהתלהבות של נער ממיד ווסט שנוסע לדוג באגם הקפוא
מסי הלביש את הכדור על רגלו בטבעיות של מהפכה ברוסיה
עלו צ'לסי לשחק, ועוררו פרובוקציות כמו ביקור האפיפיור בארץ קודשו.
עלה טבז מהספסל, חצי חיוך מרוח על פני הגיבן מנוטראדם המודרני. לרגע נראה, כי על מסך הטלוויזיה מרצדת פרסומת לENERGIZER.
12 במאי, 2009 בשעה 13:42
ושם חיכה לו סטיבי ג'י , חד ומכאיב כמו סכין קצבים בבוקר יום העצמאות .
ושם חיכה לו סטיבי ג'י , מפוקס ומדויק כמו דה נירו בימיו הגדולים .
( שני הנ"ל מוקדשים לשערים המופלאים ברגעים הקריטיים נגד אולימפיאקוס בדרך לאיסטנבול , נגד ווסטהאם בגמר הגביע בשנייה האחרונה והשער שהחזיר אותנו למשחק נגד מילאן ).
12 במאי, 2009 בשעה 14:10
רונן – מילה על קרליטו ומלחמתו בשועל הותיק ?
12 במאי, 2009 בשעה 14:10
ושם חיכה לו ויקטור ולדז
שליו ורגוע כמו מאבטח במסיבה של קווקזים באשדוד
12 במאי, 2009 בשעה 14:13
ושם חיכה לו הכביש החלק, אבל דראזן עצם את עיניו והתרכז במציצה שקיבל תוך כדי נסיעה.
12 במאי, 2009 בשעה 14:14
ושם חיכו לו התרנגולים, ושלום טוקשה חייך חיוך ממזרי.
12 במאי, 2009 בשעה 14:16
ושם חיכה להם או ג'יי. ניקול ורון אף פעם לא באמת אהבו פוטבול.
12 במאי, 2009 בשעה 14:20
אבו יו יו – זה כבר כמעט גארי לארסון. באשר לפטרוביץ': מכל הדברים, דווקא הכביש לא היה חלק. אבל על הפסל שלו ביד הזיכרון יש לו אכן חיוך מרוצה…
12 במאי, 2009 בשעה 14:23
ושם חיכתה לה מרטינה נברטילובה, בפישוק רגליים. "אני פסיבית כמו נבדל", לחשה לה.
12 במאי, 2009 בשעה 14:23
סתם תמונה שעלתה לי בראש:
זלאטן איברהימוביץ', שאפתן להצדיק את הכתרים שהורכבו לראשו, ניסה להתחמק להגנת יונייטד, אך שם ניצב נמניה ווידיץ' ומבט מלגלג על פניו, משל היה שופט ב"כוכב נולד" מול כישרון גולמני.
12 במאי, 2009 בשעה 14:23
לאחר עוד אי שריקה לפנדל רץ השופט הנורווגי לכיוון מרכז המגרש ושם חיכה לו מיכאל בלאק והתנפל עליו בצעקות המשתוות רק לצעקותיו של השדר המיתולוגי זוהיר בהלול המשדר משחק בפתח תקווה בין מכבי המקומית להפועל כפר סבא שעה שאבי פיטוסי עובר את קו מחצית המגרש.
12 במאי, 2009 בשעה 14:26
נבדל בטניס? אול "פסיבית כמו סאפינה מול סרינה"?
12 במאי, 2009 בשעה 14:28
אחרי השער השליך ריברי את החולצה לרצפה ורץ אל מצלמות הטלוויזיה,מתריס בעירומו, מכוער כמו… כמו.. כמו שרק ריברי עירום יכול להיות.
12 במאי, 2009 בשעה 14:31
בקצה המסלול במינכן המתין למטוס ביתו של הגנן, מקאברי כמו גארי לארסון. או אבו יו יו.
12 במאי, 2009 בשעה 14:34
(בטיסטון פורץ וגו')…ושם חיכה לו טוני שומאכר עם הסבר מקוצר על מקור הפופולריות של הנבחרת הגרמנית.
12 במאי, 2009 בשעה 14:37
התכתבות עם הדימויים הישנים והטובים מעולם החי:
* שון מריון בעוד הטבעה המזכירה את ג'וני הקוף נתלה על עץ בספארי.
* מייק טייסון נשך באוזנו של הוליפילד כמו רוטווילר המזהה חתיכת נקניק במכנסיו של פלוני.
* מייקל פלפס שוב נראה בבריכה האולימפית כמו לובסטר באקווריום קטנטן בשוק יום ראשון של בנגקוק.
12 במאי, 2009 בשעה 14:41
סימנטוב,
בוא נחכה לתוצאה בשבת ואז אנפק הסבר.
12 במאי, 2009 בשעה 14:52
לזנדר.
רק טניס בראש שלך. אני הייתי יותר בכיוון של סקס לסבי לוהט. קצת מבאס שאני צריך להסביר.
12 במאי, 2009 בשעה 14:53
הכדור התגלגל ברחבה ושם חיכה לו סרג'ן צולקוביץ המצולק מול שער ריק נחוש להצליח כמו צל צילו של של צליל צ'לו צלול בגיא צלמות
…גליהה פרי מוז (בעברית, בננה)ממזמז את הזמן כמזוז המוזמן לנשק מזוזתו של קצב
…גלה פנצ'ולדזה, לא גיליתי פאנץ' ליין ומי זוכר כבר מי זה מה זה?
…שי אלקסלסי המכונה קיסלסי, קיס לסי או קיס לאסי, שיציאה לנבדל עבורו כמו תפקוד זמר קסטות בקונצרט קלאסי
…מוטי בן-חמו חם אש במשחק כמו מוט של בובקה בגמר תנחומין
…מאיר מליקה מאור מלכות הממלוכים, לא ירא ממליקה וניפוץ ושאגות שבר מפץ
… מאיר כהן המשתטח כברגר מול שירת "עלינו לשבח"
( הסבר לאחרון: בשנות ה – 30 עמד בשער הפועל תל-אביב ונבחרת ארץ-ישראל השוער וילי ברגר. למכבי תל-אביב היו אז אוהדים תימניים שחיברו גירסה משלהם לתפילת עלינו לשבח: "עלינו לשבח, ברגר משתטח/עלינו לשבח לאדון הכל/ברגר משתטח ונכנס הגול..")
12 במאי, 2009 בשעה 15:01
ושם חיכו לו, עם אלות בייסבול ביד, האחים איציק, מאיר יוחנן, משה והרצל אמסלם. עורך הספורט של "העיר" ידע באותו רגע, שאכן, אמסלם לא לבד.
12 במאי, 2009 בשעה 15:14
אבו, הרגת אותי עם האחרון. משובח.
12 במאי, 2009 בשעה 15:20
ושם חיכה לו קינו, עצבני כמו פרנסיס בגבי בפאב.
ושם חיכתה לו הגנת ארסנל, ריאלתי כמו "פחד ותיעוב בלאס וגאס"
ושם חיכה לכדור ראול, קר ושלו כמו מייקל קורלאוני בישיבת חיסול.
12 במאי, 2009 בשעה 15:24
ושם חיכה סטו ג'קסון, אובייקטיבי וחף מאינטרסים כחבר המושבעים במשפטו של או-ג'יי.
ושם חיכה יותם הלפרין, בפינה, חושש מהכדור כילד מוכה החושש לצוד את מבטו של אביו.
ושם חיכה יאו מינג, לתוצאות ה MRI.
12 במאי, 2009 בשעה 15:25
ושם חיכתה לה המטרה, נינוחה ומזלזלת כארצ'י באנקר, כשראתה את גיא סטריק מכוון לעברה
ושם חיכה דימטר ברבטוב, אתלט ומהיר כמו איתי מגידי באולימפיאדה
ושם חיכה לו אורן ניסים בעל התמצאות מרחבית כשל אלחנן טננבאום ויכולת סיום של ישראלי בבריכה
ושם חיכה פיטר בירדסלי, נעים למראה כעמנואל הלפרין בשעת יקיצתו
12 במאי, 2009 בשעה 15:57
אזהרה – הנידון אינו דימוי.
ושם חיכה לו טבז, לבוש במדים של פ.צ. מרסיסייד.
12 במאי, 2009 בשעה 16:06
אריק קאנטונה ניגש לבעוט את הפנדל, וממול חיכה לו (כל אחד משוערי הפרמייר-ליג בשנות ה-90), שכמו נרקומן מחובר לזונדה, השלים עם העובדה שזה יכנס מהצד השני.
12 במאי, 2009 בשעה 16:31
"ההגנה של ארסנל רעועה היום כמו החור באוזון לאחר ליל הל"ג בעומר"
12 במאי, 2009 בשעה 16:35
אהו יויו ניגש למקלדת, ובקצה אצבעותיו חיכה לו צחוק גדול.
12 במאי, 2009 בשעה 16:35
אהו=אבו
12 במאי, 2009 בשעה 16:40
ושם חיכה לו אולסי פרי "כומו שאני אוהב"
12 במאי, 2009 בשעה 16:42
ושם חיכה לו משה, על פסגת הר נבו. "הבט, דרור". הוא אמר.
12 במאי, 2009 בשעה 16:51
ושם חיכתה הגנת הפועל יהוד, במבט של שומר בקרית המחקר הגרעיני.
12 במאי, 2009 בשעה 16:57
רק אני מרגיש נבוך?
12 במאי, 2009 בשעה 17:01
למה נבוך, בני? מהדמוקרטיה?
12 במאי, 2009 בשעה 17:10
הוא ניסה להתרומם לכדור אך שם חיכתה לו תעודת הזהות שהסבירה לו שמקומו אמור להיות במשען ולא כשחקן מוביל
הוא רץ לבד לשער אך שם חיכה לו חיים בר שהיה מלא חוש הומור של קינג קונג
אך שם חיכה לו סמי בכר בחיוך ממזרי ושרק לפאול תוקף (מוקדש לקאלימי)
שם חיכו לו זכרונותיו שסיפרו לו שגם בעבר הוא היה אפס מאופס
פיני גרשון רצה לזכות בעוד תואר, אך שם חיכו לו הבונקרים ממוסקבה ונגדם הוא היה חסר אונים.
רן בן שמעון עזב את הכדור כי שם חיכתה לו חבילה ענקית של שוקולד ממולא בליקר. בעודו נוגס בתאווה הוא גילה שהטבלה לא משכרת
12 במאי, 2009 בשעה 17:20
אבו יו יו (150) – סקס לסבי לוהט ומרטינה נברטילובה באותו משפט? לא מסתדר לי. נסה את סקרלט מהתגובה של אורי (19).
ושם חיכה לו ציון מרילי, רעב לכדור כמו פקח חניה קירח באבן גבירול בדרכו להפסקת שווארמה.
רונן, התחרות שלך כבר עקפה את זו של "ישראל היום" במספר המגיבים?
12 במאי, 2009 בשעה 17:54
כשעלה במחצית השניה אל הפרקט הוא גילה שמחכה לו פתאום כביש דו מסלולי. באותו רגע הפסיק לשחק שכונתי.
12 במאי, 2009 בשעה 18:18
לא, אני בעד דמוקרטיה ובחסותה הבעתי את הרגשתי.
12 במאי, 2009 בשעה 19:04
לקרליטו טבז נמאס ממחראת טרפורד אז הוא החליט לעבור למקום הנכון שם חיכה לו חבייר מסצראנו עם שורה של קוק שהשאיר להם
במתנה המאמן הלאומי שלהם בביקור האחרון שלו באנגליה.
12 במאי, 2009 בשעה 19:18
ושם על הקו השמאלי חיכה לו מוצי ליאון, ומחוץ לקו חיכתה לו האלונקה
12 במאי, 2009 בשעה 19:20
ושם באולד טראפורד חיכו לו אוהדי יונייטד, אבל ה"כישרון" של אריק דג'מבה-דג'מבה לא הגיע מעולם
12 במאי, 2009 בשעה 19:31
ושם חיכה לכדור רונאלדו, עם חיוך של סוחר רכב ממולח לפני מכירת רכב מיד חמישית עם שאסי כרכב יד ראשונה מרופא ללא תאונות.
ושם חיכה לו העתיד שאמר "קרלו חכה אל תחגוג, הם עוד יחזרו בשש דקות "
ושם חיכה לו פויול\ קאסרס\פיקה, אובד עצות כאחד מלקוחותיו הנאמנים של ברנרד מאדוף.
ושם חיכה לו שוב ד"ר רוסנובסקי עם הקוקטייל, ואמר " זה בסדר גם אני לא יודע אם זה עובד".
ושם חיכה לו X בדייקנות של שיפוצניק\ חשמלאי וכו'.
ושם חיכה לו אינייסטה, מבשל באלגנטיות כשל צחי בוקששתר.
ושם חיכה לו אולגר, מתקל במהירות וחדות של ישראל כץ.
12 במאי, 2009 בשעה 19:39
ושם חיכה לו ריאן גיגס, ותיק ואכזרי כמו דוח חניה.
ושם חיכה לו מסצ'ראנו, נעים ומהנה כמו הצהרת הון.
ושם חיכה לו ואן דר סר, בלתי חדיר ואטום כפקח עירוני.
ושם חיכתה לו התקפת ברצלונה, קלה ללמידה כפילוסופיה גרמנית.
12 במאי, 2009 בשעה 19:52
אה, ולכל אוהדי היונייטד באשר הם.
אני מקווה בשבילכם שהידיעה הזאת-http://www.thesun.co.uk/sol/homepage/sport/football/article2423893.ece נכונה בערך כמו הסקרים של מינה צמח
לעומת זאת, אוהדי ליברפול בטח יעדיפו שהיא תהיה אמיתית כמו סרט של ביל דאגלס.
12 במאי, 2009 בשעה 20:45
שם חיכה לו אולגר, משרה ביטחון בדיוק כמו שחייה לילית בירקון\קישון.
שם חיכתה הגנת פיינורד אמינה כאברהם הירשזון בשדה תעופה פולני.
וטורס מבקיע את השער ביעילות מפחידה כשל של ד"ר קבורקיאן.
12 במאי, 2009 בשעה 20:59
ושם חיכה אבא שלו, מדליק סיגריה בסיגריה, מחכה שהיא תצא. "אני רוצה שהבן שלי יהיה אבא של שבת כל שבוע. אני רוצה שהוא יהיה ראשון בנדנדות, ראשון במגלשות, ראשון בהחלפת החיתולים וברחיצת המוצצים. "מר בוזגלו", היא ענתה, "אולי כדאי שתחפש מסגרת אחרת למאור?"
12 במאי, 2009 בשעה 21:15
חלאס, אבו יויו, זכית כבר קודם!!!! אי אפשר לנשום ככה מרוב צחוק… ;-))))
12 במאי, 2009 בשעה 21:19
ושם חיכה לו הכדורגל, שכמו פייסבוק משתלט לך על החיים.
ושם חיכה לו הבונקר, שכמו שפעת החזירים לא הפך למגפה עולמית.
12 במאי, 2009 בשעה 21:41
ושם חיכה לו שמעון מזרחי עם תעודת הזהות הביומטרית
12 במאי, 2009 בשעה 21:43
ושם חיכה לכדור פיטר קראוץ', ארוך ומיותר כמו החלק השלישי של "הסנדק".
12 במאי, 2009 בשעה 21:55
ואל מול ביתו של המאמן נצבה מעטפה. אלכס פתח אותה בזריזות ובנחישות של מהמר אנגלי מקצועי. בתוך המעטפה תמונה בודדה, של חלוץ ארגנטינאי שפעם עבר לו בין הרגליים. עם גביע העולם וחיוך של יאו מינג בכלבייה. כזה הוא קרליטו טבז. נשמה בודדה, כמעט חלוצית, שנשלטת ע"י הפינגווינים מאי הקרח. ולפרגי שלום.
12 במאי, 2009 בשעה 22:40
ושם חיכו לה, מסודרים וממושמעים כמו חיילים, קערת החרדל של אייל ברקוביץ', הגופיה של דורון ג'מצ'י, הבננות של יוסי אבוקסיס, בוב ספוג, הלימונים של אבי לוזון והומר סימפסון, שחזר מבדיקת החלחולת של מושיקו מישאלוף. המממ…תהתה אופירה, זה מספיק צהוב לגליצ'ים?
12 במאי, 2009 בשעה 22:41
צ'כיה עמדה לקחת את אליפות אירופה ואז חיכה להם אוליבר בירהוף, עם ראש חזק כפלדה משוריינת ובטון מזוין.
12 במאי, 2009 בשעה 23:07
אבו יו יו אני לא עומד בקצב, גדול. במיוחד 178 וגם (בכאב) 137
13 במאי, 2009 בשעה 0:07
ושם, על קצה הספסל, חיכה טרייסי מגריידי, מיותר ונלעג כספויילר שהורכב על הונדה סיוויק.
ושם חיכתה להם ההגנה של ריאל, אפאטית ומעוררת חלחלה כמנה של שרימפס באלכוהול.
http://www.youtube.com/watch?v=VdHdIR8OS50
13 במאי, 2009 בשעה 0:27
אבו יו יו ניצח ובגדול. לוקח את המקום הראשון, השני והשלישי…
13 במאי, 2009 בשעה 2:53
ובעודו מפרשן את המשחק התנשף שלמה שרף כמו היה שחקן ישראלי בדקה ה119 של ההארכה
13 במאי, 2009 בשעה 7:17
אני יושב פה ועובר על התגובות ומחייך בהנאה כאילו הייתי אלון מזרחי ביום שבו אבי נמני נפצע והודיע על פרישה,חלק מהתגובות היו כל כך מצחיקות שהרגשתי שמח כמעט כמו אייל ברקוביץ כשהנבחרת (של גרנט) חטפה גול.
דרוגבה התנפל על השופט אחרי עוד טעות שיפוט כאילו היה רונלדו אחרי שלא ביקר בבית בושת שלושה ימים שלמים.
טרי נשכב על הרצפה בבכי אחרי החמצת הפנדל ונראה כמו בחורה שהרגע סיימה אורגיה עם ריברי,טבז ורוביניו.
המאמן לא אהב בלשון המעטה את היכולת של שחקניו במחצית הראשונה ובהפסקה השתולל בחדר ההלבשה כמו לירן שטראובר אחרי שהוא סופג גול.
לראות את הפיינל פור האירופי ללא מכבי זה כמו לקרוא את מגילת אסתר בלי דמות המן הרשע.
13 במאי, 2009 בשעה 7:33
הטרילוגיה המנצ'סטרית האלטרנטיבית:
יום אחרון, 1974
ושם חיכה לו העקב של דניס לאו מנסה לכפר על כל החטאים בעבר כמו זאב רוזנשטיין כשהוא שם כיפה על הראש.
יום אחרון, 2009
ובצד השני של הקו חיכה (לשייך מאבו-דאבי) קאקה/ראול/שלום רוקבן נוחר בבוז כמו צ'ירלידרית בסרט קולג'ים, כשהחנון של המחזור מזמין אותה לדייט.
תבחרו תאריך,
ושם חיכה לו ריקי האטון עם ריכוז של ילד בן 10 ששכח לקחת את מנת הריטלין היומית.
ובלי קשר אני מבין כמה זה נהייה קשה לתת דימויים. למשל (ובאמת לא בצחוק) אני מרשה לעצמי לאמר שראיתי איזה קטע של נאדל לפני כמה ימים והדימוי שהיה לי הוא של עצמי בתור פרו+ 1700 בטניס Wii והמכות שאני מצליח להחזיר מהקו האחורי שהן יותר יפות משלו (וזה עוד בWii שאין לו גרפיקה מדהימה).
13 במאי, 2009 בשעה 7:33
אחרי 3 – 0 על אברטון בחצי הגמר הגיעה ליברפול לגמר הגביע של 1977 חדורת בטחון עצמי. בוומבלי המתינה לה מנצ'סטר יונייטד, נפוחה ולא מתפקדת כמו הכבד של ג'ורג בסט.
13 במאי, 2009 בשעה 9:03
ושם (במערכות העיתונים) נמצאים עדיין כתבי ספורט, שלא מסוגלים להפיק מאית משאר הרוח של תיאורי המגיבים בבלוג
13 במאי, 2009 בשעה 9:33
אחרי שפספס את הפנדל ראה את פרצופו של הידניק ההלום, כמו מי שגילה חשופית על האסלה בליל חורף קר רק אחרי שהתיישב.
13 במאי, 2009 בשעה 9:54
ושם חיכו הסעלטיקס, מזכירים לכולם never to underestimate the heart of a champion.
13 במאי, 2009 בשעה 10:03
ושם חיקה לו מוטי גלעדי
13 במאי, 2009 בשעה 10:10
ושם חיכה השופט להחלטה. כששמע על ההשעייה צעק שלא יכול להיות שמכבי פתח תקווה היא מעל חוקי הכדורגל של פיפ"א.
ושם חיכה לו אבי לוזון שאמר שזה גם יכול להיות וזה גם קורה.
13 במאי, 2009 בשעה 10:15
ושם חיכה לכדור דורון ג'מצ'י, מלהיב כקינוח בבר מצווה חרדית.
13 במאי, 2009 בשעה 10:24
ושם חיכה לכדור דורון ג'מצ'י. הוא היה חייב לקבל אספירין לאחר ששידר עם אופירה אסייג.
13 במאי, 2009 בשעה 11:27
ושם חיכיתי לרשום את התגובה ה 200 כמו ילדה בת 16 בטויטר
13 במאי, 2009 בשעה 11:44
ושם דודו אוואט חיכה כדי לזנק לכדור כמו טוקבקיסט שמחכה לכל כתבה כדי לצעוק "אני ראשון".
13 במאי, 2009 בשעה 13:56
באלאק הסתער על השופט הנורווגי אחוז חמת זעם, כאילו היה ספ בלאטר שהזכירו לו הרגע את הצלחת הפרמייר ךיג.
13 במאי, 2009 בשעה 14:16
(מוקדש לאבו יו יו)
דורגבה עמד לסיים את הטיול הלילי עם כלבו, כשעבר שוב בדרך הקצרה המובילה דרך מגרש הכדורגל הקהילתי. מול השער הוא הוטח לרצפה ממכה איומה בעורפו. כשהתעורר ופיו סתום בניר דבק, אחזה בו אימה. "עכשיו לפחות שרקתי לפנדל, אתה מרוצה?" שאל אותו קול. דרוגבה הסתובב וזיהה את טום הנינג אוורברו, מחייך ברשעות. "גם לשופטים יש רגשות, אתה מבין?", אחוז חלחלה דבק מבטו של דרוגבה לאגרופן הנוצץ המתרומם מולו.
13 במאי, 2009 בשעה 14:28
אלון- ואני דימיינתי את אוורברו בתלבושת סאדו אי שם במרתפים חשוכים….
13 במאי, 2009 בשעה 14:46
ושם זכינו בגביע הליגה,ושם זכינו בפרמייר ליג ,ושם זכינו בגביע הביניבשתי,ושם זכינו בליגת האלופות,התנשם רונלדו בכבדות תוך כדי שהוא גוחן מעל נערת הליווי הרביעית שלו לאותו לילה,אחת על כל תואר.
13 במאי, 2009 בשעה 15:37
ושם עומד על קצה הרחבה פיפו אינזאגי, עצלן כמו כדורגלן ישראלי לאחר האימון האחרון של העונה
13 במאי, 2009 בשעה 16:04
פילוסוף מגיע לך תואר רק על המאמץ (ועל זה שפגעת בניגוד לזה שכותב ראאאאאאון ומגיע שני)
אור – כמו כדורגלן ישראלי לאחר חתימת החוזה
13 במאי, 2009 בשעה 17:13
ההרחקה עברה את הגנת הוילה שם חיכה לו רוקט-רוני ממוקד והחלטי כמו היה לטוקבקיסט ישראלי מיוזע לאחר עיון במאמרו השבועי של גדעון לוי, והפציץ את קורת השער…
13 במאי, 2009 בשעה 17:26
חברה יש חדש בעניין הכרטיסים? מישהו מצא איזה חבילה זולה יותר?
13 במאי, 2009 בשעה 19:47
ושם חיכה לירן שבתאי, ממתין לכרטיסים זולים יותר כאילו היה ארסן ונגר הבוחש בשוק השחקנים
13 במאי, 2009 בשעה 23:41
ושם חיכה לו רוני רוזנטל, מהיר כמו טיל שיוט ומדויק כמו רקטת קסאם
14 במאי, 2009 בשעה 2:48
ואני מחכה ומחכה כמו שהישראלים מחכים להופע של לאונרד כהן.
14 במאי, 2009 בשעה 4:15
והנה בועט את העונשין/מרים את הקרן דני אלבס, ומדייק כמו אינסטלטור שמבטיח שהוא יבוא בין 3 ל-6
14 במאי, 2009 בשעה 18:19
- ומתחת לסל חיכה ליאור ארדיטי, שולף ציפורנים כרוני רון בחנות מזוודות.
- למרות המסירה המושלמת הוא לא ידע מה לעשות, משל היה ערבי בצפירת יום הזכרון.
- המשחקון תם והוא רץ לרשת מאושר, כאילו התחמק מביקור אצל חמתו בשישי.
- הוא דילג בין המגן לבלם, כמו אבי נמני בין חתונות ובר מצוות.
- כשהמאמן הורה לו לא לבעוט את הפנדל, הוא היה מתוסכל כמאבטח בדרך לעוד באגז'.
- אבי סטרול התחיל במהלך שהביא לשער, בדיוק כמו שאי שחרור פולארד הביא את נאור ציון לפריים-טיים.
- החלטת השופט הייתה שערוריתית אפילו יותר מהופעתו של ארנון צדוק במאחורי הסורגים 2.
14 במאי, 2009 בשעה 18:27
- המעורבות של טביב בהפועל מריחה לא טוב, כמו עוד טור מפרגן של יואש אלרואי לראשון בשער
14 במאי, 2009 בשעה 18:43
- "איך ההרגשה?" שאלה שדרנית הקווים לא ההפסד בגמר הגביע, אך השחקן גיבב הערות לא ברורות, כאפיפיור ביד ושם.
14 במאי, 2009 בשעה 19:10
- רמת המשחק הייתה מביכה אפילו יותר מלתפוס את אבא שלך בוהה בערוץ האפנה.
15 במאי, 2009 בשעה 2:52
"המערך ההתקפי של ברצלונה מתאים לסגנון המשחק שלהם בול!, בדיוק כמו איש שמן בבית שימוש" (תחשבו על המטאפורה קצת, תבינו, תצחקו)
16 במאי, 2009 בשעה 0:13
"לאחר שהחמיץ את הפנדל בגמר ליגת האלופות, היה ג'ון טרי עצבני כיפני שסיים לשלם משכנתא על בית בהירושימה ב1945"
16 במאי, 2009 בשעה 1:09
ושם חיכה לו אברם גרנט, כתפו שלופה לפנים: "תבכה ג'ון " הוא אמר לו "תבכה, גם שטרן חלובה בכה פעם על הכתף הזאת"
18 במאי, 2009 בשעה 10:21
[...] נניח כרגע לדימויים מפוספסים. בבלוג הוסקו מסקנות והושקה תחרות דימויים. למען ייוועץ בעל הבלוג בקוראיו, והתרעתי מראש, בדימויים [...]